רוב הפעלים באנגלית הופכים לעבר בדרך אחת ופשוטה: מוסיפים ed. ובשונה מההווה — הפעם אין שום הבדל בין הגופים. אותה מילה בדיוק לכולם.
ed לכל הגופים, בלי יוצא מן הכלל
I played, you played, he played, we played, they played. זה כל הזמן.
verb + ed
עצרו רגע על זה. בהווה היה צריך לזכור s לגוף שלישי. בעבר אין מה לזכור — הפועל זהה לכולם. העבר הפשוט הוא הזמן הקל ביותר באנגלית.
כללי הכתיב של ed
| סוף הפועל | מה עושים | דוגמה |
|---|---|---|
| רגיל | ed | play → played |
| e בסוף | רק d | like → liked · live → lived |
| עיצור + y | y הופכת ל־ied | study → studied · cry → cried |
| תנועה + y | רק ed | play → played · stay → stayed |
| עיצור־תנועה־עיצור קצר | מכפילים | stop → stopped · plan → planned |
ed נשמע בשלוש דרכים
הכתיב תמיד ed, אבל ההגייה משתנה לפי הצליל שלפניה. אף אחד לא לומד את זה בעל פה — לומדים באוזן.
/t/ · /d/ · /id/
שלוש ההגיות
- worked — אחרי צליל חסר קול — נשמע t
- played — אחרי צליל עם קול — נשמע d
- wanted — אחרי t או d — נשמע הברה שלמה, id
- needed — אחרי d — id
⚠️ רק פעלים שנגמרים ב־t או ב־d מקבלים הברה נוספת. בכל השאר ה־ed לא מוסיפה הברה — אומרים worked בהברה אחת, לא "וורק־אד".
עבדתי אתמול.
✗ I worked-ed yesterday.
✓ I worked yesterday.
הטעות הזאת נשמעת ולא נכתבת: הוספת הברה מיותרת אחרי ed. worked הוא הברה אחת.
מה העבר של "stop"?
התשובה: stopped. עיצור־תנועה־עיצור קצר — מכפילים את ה־p.
מה העבר של "study"?
התשובה: studied. עיצור לפני ה־y — הופכת ל־ied.
באיזו מילה ה־ed נשמעת כהברה שלמה?
התשובה: wanted. רק אחרי t או d.