סדרה היא רשימת מספרים שיש בה חוק. למשל 5, 10, 15, 20 — כל פעם מוסיפים 5.
קל לדעת מה המספר הבא: 25. אבל מה המספר במקום ה־100 ברשימה? לכתוב 100 מספרים זה ארוך מאוד. בשביל זה מוצאים ביטוי — מעין מתכון שמחשב כל מקום ברשימה בצעד אחד.
באלגברה קוראים למספר המקום n. המספר הראשון ברשימה נמצא במקום n = 1, השני במקום n = 2, השלישי במקום n = 3, וכן הלאה.
הסדרה 5, 10, 15, 20
| המקום n | המספר בסדרה | 5 × n |
|---|---|---|
| 1 | 5 | 5 × 1 = 5 |
| 2 | 10 | 5 × 2 = 10 |
| 3 | 15 | 5 × 3 = 15 |
| 4 | 20 | 5 × 4 = 20 |
בכל שורה המספר בסדרה שווה בדיוק ל־5 × n. לכן הביטוי של הסדרה הוא 5n. ועכשיו המקום ה־100 קל: 5 × 100 = 500.
גם ציור של נקודות יכול להיות סדרה. הסתכלו איך כל מבנה גדל:
איך מוצאים את הביטוי — שלושה צעדים
צעד 1: בודקים בכמה הסדרה קופצת כל פעם. זה המספר שכופל את n. צעד 2: משווים בין הסדרה לבין מה שיצא, ובודקים כמה חסר או כמה יש יותר מדי. צעד 3: בודקים את הביטוי על מספר אחד מהסדרה.
7, 12, 17, 22 → 5n + 2
דוגמה: 7, 12, 17, 22 — משווים ל־5n
| n | 5n | המספר בסדרה | כמה חסר |
|---|---|---|---|
| 1 | 5 | 7 | 2 |
| 2 | 10 | 12 | 2 |
| 3 | 15 | 17 | 2 |
שלושת הצעדים על הסדרה 7, 12, 17, 22
| צעד | מה עושים | מה יוצא |
|---|---|---|
| 1 | הסדרה קופצת ב־5 כל פעם | מתחילים מ־5n |
| 2 | ל־5n תמיד חסרים 2 כדי להגיע לסדרה | 5n + 2 |
| 3 | בודקים את המקום השני: 5 × 2 + 2 | 12 — נכון! |
ועכשיו המקום ה־100: 5 × 100 + 2 = 502. בלי לכתוב 100 מספרים.
⚠️ הטעות הנפוצה: לכתוב n + 5 לסדרה שקופצת ב־5. אבל n הוא רק מספר המקום. הקפיצה היא המספר שכופל את n, ולכן כותבים 5n — לא n + 5.
💡 אפשר גם לשאול הפוך: האם 311 נמצא בסדרה 5n + 2? מורידים את ה־2 ומקבלים 309. אם 309 מתחלק ב־5 — המספר בסדרה. 309 לא מתחלק ב־5, ולכן 311 לא בסדרה.
בסדרה 2n + 1, מה המספר במקום ה־5?
התשובה: 11. מציבים n = 5: 2 × 5 + 1 = 10 + 1 = 11.
מה הביטוי למקום ה־n בסדרה 4, 7, 10, 13?
התשובה: 3n + 1. הסדרה קופצת ב־3, אז מתחילים מ־3n. כאשר n = 1 הביטוי 3n שווה 3, וחסר 1 כדי להגיע ל־4. לכן 3n + 1.