"בית ספר", "עוגת שוקולד", "ילדי הגן" — שתי מילים שנצמדות ונהיות שם אחד. זה צירוף סמיכות. המילה הראשונה נקראת נסמך, והשנייה סומך.
סמיכות
שני שמות עצם צמודים, שאפשר לפרק עם "של": עוגת שוקולד = עוגה של שוקולד. הנסמך — המילה הראשונה — לפעמים משתנה. ה הידיעה באה על הסומך — המילה השנייה.
עוגה של שוקולד ← עוגת שוקולד
איך הנסמך משתנה
| מילה רגילה | בסמיכות | מה קרה |
|---|---|---|
| עוגה | עוגת שוקולד | ה בסוף הפכה ל־ת |
| ילדים | ילדי הגן | ים בסוף הפכה ל־י |
| בתים | בתי ספר | ים הפכה ל־י |
| מורות | מורות בית הספר | ות נשארת |
| כוס | כוס מים | לא משתנה |
איפה שמים את ה הידיעה?
✗ הלכתי להבית ספר
✓ הלכתי לבית הספר
בסמיכות ה הידיעה באה על המילה השנייה בלבד. בית הספר, עוגת השוקולד, ילדי הגן — אף פעם לא "הבית ספר".
וכשהצירוף ברבים — רק הנסמך משתנה: בית ספר ← בתי ספר, עוגת יום הולדת ← עוגות יום הולדת.
⚠️ שם תואר אחרי סמיכות מתאים לנסמך — המילה הראשונה: "בית ספר חדש" (בית — זכר), "עוגת שוקולד טעימה" (עוגה — נקבה).
💡 בודקים עם "של". עוגה של שוקולד — כן, אז "עוגת שוקולד" היא סמיכות. ילד של חכם? לא — "ילד חכם" הוא שם ושם תואר.
מה הצורה המיודעת של "עוגת שוקולד"?
התשובה: עוגת השוקולד. ה הידיעה באה על המילה השנייה בלבד.
איזה צירוף אינו סמיכות?
התשובה: ילד חכם. חכם מתאר את הילד — אין כאן "של".