לכל פועל יש שתי צורות שאינן "מתי" ואינן "מי". שם הפועל — לכתוב, לרוץ, לדבר — בא אחרי מילים כמו רוצה, צריך, אוהב. שם הפעולה — כתיבה, ריצה, דיבור — הוא שם עצם: השם של הפעולה עצמה.
שתי הצורות
שם הפועל מתחיל תמיד ב־ל ועונה על "מה לעשות". שם הפעולה הוא שם עצם — אפשר להוסיף לו ה הידיעה: הכתיבה, הריצה.
לכתוב ← כתיבה
לפי הבניין
| בניין | עבר | שם הפועל | שם הפעולה |
|---|---|---|---|
| קל | שמר | לשמור | שמירה |
| קל | רץ | לרוץ | ריצה |
| נפעל | נכנס | להיכנס | כניסה |
| פיעל | סידר | לסדר | סידור |
| פיעל | דיבר | לדבר | דיבור |
| הפעיל | הדליק | להדליק | הדלקה |
| התפעל | התלבש | להתלבש | התלבשות |
ראו את התבנית: בקל שם הפעולה נגמר לרוב ב־ה (שמירה, ריצה), בפיעל יש בו ו (סידור, דיבור), בהפעיל הוא מתחיל ב־ה ונגמר ב־ה (הדלקה), ובהתפעל — הת בהתחלה ו־ות בסוף (התלבשות).
השלימו: "אני אוהב ___ ספרים"
✗ אני אוהב קריאה ספרים
✓ אני אוהב לקרוא ספרים
כשאחרי הפעולה בא על מה היא נעשית — ספרים — צריך שם פועל. "אני אוהב קריאה" לבד תקין, אבל "קריאה ספרים" לא.
⚠️ יש פעלים ששם הפועל שלהם מפתיע: ישב ← לשבת, ירד ← לרדת, נתן ← לתת. אות מהשורש נופלת. זוכרים אותם בעל פה — הם מהנפוצים בשפה.
💡 בדיקה מהירה: אפשר להוסיף ה בהתחלה? "הכתיבה" — כן, אז זה שם פעולה. "הלכתוב" — לא, אז זה שם הפועל.
מה שם הפעולה של "סידר"?
התשובה: סידור. סידר בפיעל, ושם הפעולה בפיעל בנוי עם ו: סידור.
איזו מילה היא שם הפועל?
התשובה: לשחות. שם הפועל מתחיל ב־ל. שחייה היא שם הפעולה.