ארבע מילים שמצביעות. בעברית יש שתיים בלבד — "זה" ו"אלה" — ואנגלית מוסיפה עוד הבחנה: קרוב או רחוק.
ארבע האפשרויות
| קרוב אליי | רחוק ממני | |
|---|---|---|
| יחיד | this — זה | that — ההוא |
| רבים | these — אלה | those — ההם |
אותו חפץ, מרחק שונה
- This is my book. — זה הספר שלי. (הספר ביד שלי)
- That is my book. — הספר שלי הוא ההוא. (הספר על השולחן בצד השני)
- These are my shoes. — אלה הנעליים שלי. (הנעליים כאן)
- Those are my shoes. — הנעליים שלי הן ההן. (הנעליים שם)
היחיד לוקח is, הרבים לוקחים are
זה נשמע מובן מאליו, אבל זו הטעות שחוזרת: אחרי these ו־those חייב לבוא are, לא is.
This is · These are
אלה הנעליים שלי.
✗ These is my shoes.
✓ These are my shoes.
בעברית אין פועל במשפט הזה בכלל, ולכן קל לשכוח איזה פועל צריך. these = רבים = are.
⚠️ shoes, glasses, trousers, scissors — כמה חפצים שבנויים משני חלקים הם תמיד רבים באנגלית. אומרים These are my glasses, אף פעם לא This is my glasses.
מה משלים: "___ are my friends." (הם עומדים לידי)
התשובה: These. רבים וקרוב — these.
מתי משתמשים ב־that?
התשובה: על דבר אחד רחוק. that — יחיד ורחוק.
בחנות
Anna: Excuse me, how much is this bag? — סליחה, כמה עולה התיק הזה?
Seller: This one? It is fifty shekels. — זה? חמישים שקלים.
Anna: And those shoes over there? — ואלה הנעליים שם?
Seller: Those are ninety. — ההן תשעים.